פרופ' שירה דביר גבירצמן חוקרת התנהגות פוליטית של אזרחים בדגש על השפעה של סביבות מדיה שונות על התנהגות פוליטית. מחקרה בעבר נגעו בהשפעת התקשורת על קיטוב פוליטי, תפיסות דעת קהל והתהליכים קוגניטיביים המשפיעים על תפיסות אלה, ובשאלות הנוגעות לעיבוד  מידע פוליטי וחדשותי. 

כיום עבודתה מתרכזת בהשלכות של מנגנונים חברתיים על ביטוי פוליטי והתנהגות פוליטית. בפרט היא מעורבת ומובילה שלושה פרוייקטים מחקריים מרכזיים במשותף עם צוות המעבדה שלה, ועם חוקרים אחרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם:

ההשפעה של רשתות חברתיות על תהליכי צריכה וייצור של חדשות. פרוייקט  הממומן על ידי ה- ERC הבוחן ארגוני חדשות לצד משתמשים וממפה את תהליכי האורך שנגרמו כתוצאה מהשתלטות של רשתות חברתיות על תהליכי הפצת החדשות.
משבר היצוג בדמוקרטיה הישראלית. מרכז מצויינות של ה ISF בשיתוף עם: ד״ר  ישראל וייסמל מנור, פרופ׳ מיכל שמיר, פרופ׳ תמיר שפר ופרופ׳ שאול שנהב.  קבוצת המחקר פועלת בצורה אינטרדיספלינרית על מנת לבחון שאלות הקשורות  לתחושות יצוג לאורך זמן ןכיצד סביבת התקשורת משפיעה על תחושות אלה.
פייק ניוז ויזואליים ברשת - פרויקט בינלאומי השוואתי על פני 8 מדינות  בהובלות של פרופ׳ כריסטאן ווקארי. מטרת המחקר היא לאתר את ההשפעה היחודית  שיש לוויזואליות שתורמת להפצת פייק ניוז. המחקר ממומן על ידי פייסבוק.

ההתמחות המרכזית פרופ' דביר גבירצמן היא בשיטות מתודולוגיות כמותניות מגוונות - החל  מסקרים וניסויים ועד שיטות מתקדמות יותר כגון ניתוח רשתות. בנוסף, היא עומדת בראש המעבדה לחקר אינטראקציה המבוססת על שיטות מדידה לא חודרניות כגון מעקב עין וניטור רגשות.

ד"ר אתגר היא חברת סגל בחוג לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב משנת 2023. תחום המחקר העיקרי שלה הוא הפסיכולוגיה של תקשורת מתווכת-מחשב, והמחקרים שלה מבוססים על שיטות כמותניות לניתוח נתונים.

בין אם היינו רוצים בכך או שלא, טכנולוגיות חדשות משנות את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם אחרים, מבינים אותם, ואפילו חושבים עליהם(!). במחקריה, היא בוחנת את ההשפעות הללו על יחידים ועל מערכות יחסים, בסביבות מקוונות ולא מקוונות.

ספציפית, שאלות המחקר שבהן היא ומעבדת המחקר שלה מתעסקים כיום הן:

• איך לייקים ותגובות ברשת משפיעים על השיפוטים החברתיים שלנו? (לדוגמא, האם נתפוס אדם כיותר מתאים לעבודה אם קיבל הרבה תגובות מפרגנות בלינקדאין? ולמה?)

• האם שימוש במכשירים טכנולוגיים שונים (לדוגמא, סמארטפונים מול לפטופים) משפיעים שונה על יכולותינו הקוגניטיביות?

• מדוע מערכות היחסים שלנו עם אנשים בסביבתנו נפגעות כשאנחנו משתמשים בטכנולוגיות בקרבתם? ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפגיעה?

בכדי לחקור את השאלות האלו, ד"ר אתגר משתמשת משתמשת בשיטות כמותניות שונות, כולל מולטילבל מודלינג, מודלים ביסיאניים, ניתוחים דיאדיים, מטא-אנליזות, ופקטור אנלסיס.